יד בנימין | יד בנימין – קהילה תורנית במרכז הארץ

בלוג - יד בנימין

י׳ בניסן ה׳תש״ע (March 25, 2010)

25

שבת הגדול – שבת חינוך

תושבים יקרים, הנכם מוזמנים

בשבת הגדול פרשת צו משעה 17:30 ועד צאת שבת ב19:30

באולם “שבות קטיף”

לעיון ובירור לאבות ואימהות, בענייני חינוך הילדים והמתבגרים.

בהשתתפות הרבנים:

הרב יגאל הדאיה: “כבדהו וחנכהו” – יחס ההורים והקהילה אל המתבגר – 17:30

הרב משה אמסלם: “חנך לנער עפ”י דרכו” – 18:00

הרב יועד אהרוני: גבולות, אהבה, ומה שביניהם – 18:30

הרב אליקים צדוק: “בנערנו ובזקננו נלך” – 19:00

ערבית – 19:30

נא לאכול סעודה שלישית לפני הכנס.

כיבוד קל, שתיה חמה וקרה יוגשו במקום.

תפילת ערבית במקום בצאת שבת 19:30

בברכת חג כשר ושמח,

מזכירות יד בנימין, הרבנות יד בנימין, וועדת חינוך יד בנימין

,

ג׳ בניסן ה׳תש״ע (March 18, 2010)

18

שבת ויקרא הרב שלום ארוש ביד בנימין

שבת ויקרא הרב שלום ארוש ביד בנימין, כל הקהל מוזמן

  • בית הכנסת הותיקים
  • שיעור בקבלת שבת
  • עונג שבת לגברים 21:15, רח’ שלו 11, מש’ פוקס
  • בית הכנסת המרכזי – שיעור 10:00
  • בית הכנסת הספרדי – שיעור 15:30
  • סעודת שלישית – 17:00 גברים
  • מלווה מלכה אם הרב ליזר ברוידא, שיעור באנגלית

למידע: הרב ארליאן 08-8535672

ח׳ באדר ה׳תש״ע (February 22, 2010)

22

הארון ארכו לרחבו של הבית

בברייתא (מנחות צח.) מבואר: “כל הכלים שבמקדש ארכן לארכו של בית, חוץ מארון שארכו לרחבו של בית, וכך היה מונח וכך היה בדיו מונחין”. כלומר, בדי הארון היו מונחים בצד הקצר (רוחב) הארון, ומלא ארכו של הארון ביניהם, וכך היה מונח ארכו לרוחב קודש הקדשים.

הגמרא מבארת שהוצרכו לכך משום שארבעה אנשים נשאו את הארון, שנים מלפנים ושנים לאחור, ואילו היו הבדים מונחים לאורך הארון, לא היה מספיק מקום לשני האנשים לעמוד בתוך הרוחב. אך צריך עיון, למה היה צורך לעמוד בין הבדים, הלוא היה אפשר ללויים לעמוד בצד החיצוני של הבדים?

נראה לבאר על פי המדרש (במדב”ר ה, ח), שמוסיף בענין נשיאת הארון שכל הלוים היו הולכים ופניהם כלפי הדרך, “אבל בני קהת היו מהלכין אחוריהם ופניהם לארון כדי שלא ליתן אחור לארון”. כלומר, שני הלוים שהיו הולכים בצד הקדמי של הארון לא הלכו קדימה, אלא הלכו אחורה ופנו כלפי לארון כדי להראות לו כבוד שלא לפנות אחוריהם לארון. וכן פסק הרמב”ם (הל’ כלי המקדש ב, יג): “כשנושאין אותו על הכתף נושאין אותו פנים כנגד פנים, ואחוריהם לחוץ ופניהם לפנים”.

לפי זה אפשר לפרש שהלוים הנושאים את הארון היו צריכים לעמוד בין הבדים כדי שיפנו ישירות אליו, ולא יעמדו לצדו. זה מרמז על מרכזיותה של התורה, שפונים ישירות אליו, ולא נושאים אותו רק “מהצד”.

מעבר לצורך הטכני לשאת את הארון ולהניחו לרחבו, אולי אפשר לתת לו גם משמעות מוסרית. הרי בתוך הארון היו מונחים שני לוחות הברית, זה אצל זה. בלוח הראשון, הכולל חמש הדברות הראשונות, היו המצוות בין אדם למקום – אנכי, לא יהיה, לא תשא, זכור, וכבד (שההורים הם שותפים עם הקב”ה ביצירת הוולד). בלוח השני, הכולל חמש הדברות האחרות, היו המצוות בין אדם לחבירו – לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה, ולא תחמוד. אילו היה הארון נתון לארכו – היה צורך להקדים אחד מהלוחות לחבירו, כאילו מצוות אלו חשובים מאלו, חלילה. אולם, כשהארון מונח לרחבו – שני הלוחות מונחים זה אצל זה בשוה, את שניהם נושאים זה ליד זה, ואת שניהם פוגש האדם לפניו בשוה.

,

כ״ז בשבט ה׳תש״ע (February 11, 2010)

11

“אשר תשים לפניהם”

משפטים תש”ע

על הפסוק “וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם” (שמות כא, א) , דרשו חז”ל: לפניהם – ולא לפני עובדי כוכבים” (גיטין פח.) מכאן למדנו את האיסור לדון לפני ערכאות של נכרים. וכן פסקו הרמב”ם (הל’ סנהדרין כו, ז) והשו”ע (חו”מ כו, א) בדברים חריפים: “אסור לדון בפני דייני עכו”ם ובערכאות שלהם אפילו בדין שדנים כדיני ישראל, ואפילו נתרצו שני בעלי דינים לדון בפניהם אסור. וכל הבא לידון בפניהם הרי זה רשע וכאילו חרף וגדף והרים יד בתורת משה רבינו ע”ה”.

וצריך להבין, מה הטעם לחומרת הדבר? מקור דברי הרמב”ם הוא מהמדרש (תנחומא משפטים סי’ ג):

כל מי שמניח דייני ישראל והולך לפני עכו”ם, כפר בהקדוש ברוך הוא תחלה, ואחרי כן כפר בתורה, שנאמר, “כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים” (דברים לב, לא). משל למה הדבר דומה? לחולה שנכנס הרופא לבקרו … זה שהוא של חיים, אמרתי אל יאכל דבר פלוני, שלא יכביד את חוליו. וכן … לישראל נתתי להם מצות וחוקים טובים, שנאמר, “ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם” (ויקרא יח, ה).

מערכת המשפט היא המערכת שעל פיה החברה חיה. בנוסף לפרטי החוקים עצמם, מערכת המשפט יונקת מן, וגם מעצבת את התרבות ואת ערכי החברה. לעם ישראל דאג הקב”ה לתת חוקים ומשפטים טובים, והקפיד שלא יחליפום באחרים, כדי שיחיו בהם. לכן, מי שמניח משפטים אלו ומאמץ מערכת אחרת הוא ככופר בתורה.

לפי זה נבין שאין האיסור רק בדייני נכרים, אלא גם במערכת משפט של יהודים שהיא לא כמשפט התורה. וכן כתב החזו”א (סנהדרין טו, ד) שאין הבדל בין שופט נכרי לבין שופט ישראלי שדן על פי חוקים בדויים, “ועוד הדבר יותר מגונה שהמירו את משפטי התורה על משפטי ההבל”. לכן, גם בארץ ישראל יש איסור ערכאות בהליכה לבתי המשפט האזרחיים, אלא יש ללכת לבית דין רבני גם בענייני ממונות.

ועל זה אנו מתפללים שלש פעמים כל יום: “השיבה שופטינו כבראשונה … ומלוך עלינו אתה ה’ לבדך”.

, ,

כ״ד בשבט ה׳תש״ע (February 8, 2010)

8

מלווה מלכה לנשות יד בנימין – ראש חדש אדר

“משנכנס אדר מרבין בשמחה”
מלווה מלכה מיוחד לנשות יד בנימין!

מוצ”שק משפטים אור לר”ח אדר (13.02.2010)
בשעה 19:45 במתנ”ס, ללא תשלום

ערב מלא שמחה וצחוק בו יופיעו הכשרונות של חברותינו,שכנותינו, נשות היישוב שלנו!
מעוניינת להופיע בשירה,דרמה,ריקוד וכו’?  תתקשרי בהקדם לגילה: 0544-894-833

נשמח מאוד שתביאי משהו לכיבוד!על מנת לתאם את הכיבוד תתקשרי בבקשה  למלני בטלפון 0502-944-487

,

@YadBinyamin

Posting tweet...